טרק חברת מועצה או רשמים מטיול בדרום אמריקה.

מאה אלף ישראלים (מוצ'לרים) בדרום אמריקה. מה הם מחפשים שם? רשמיה של חברת המועצה דרורה כהן מטיול עצמאי בדרום אמריקה.

דרורה כהן ו17/03/2017

(צילום: דרורה כהן)

"איזה יום היום"?, "דודה אני לא יודע מה גורם לי לשתף אותך, את פשוט מזכירה לי את דודה שלי...". ואני עד עכשיו מנסה לפתור את התעלומה : מה גורם לבחורים שלנו לצאת לטיול ארוך.. לישון במקומות זולים ופשוטים אך לא לוותר על שום אטרקצייה אקסטרימית ככל שניתן ואפשר.

נחתנו לפני שלושה ימים אחרי טיול פרטי.(לא מאורגן) חודשיים ימים לדרום אמריקה.

פגשנו ישראלים רבים צעירים וצעירות מקסימים דתיים וחילוניים. תמיד ללא יוצא מן הכלל התקבלנו על ידם בחום ובהערצה ,במיוחד כששמעו שגם אנו עשינו את הטרק לאגם איזמרלדה בארץ האש. וגם אנחנו, בעצם אני , שקעתי בבוץ...

התקבלנו בשירה עם ישראל חי חיבוקים והתבקשנו למסור דרישת שלום בארץ.

באחת השבתות בברילוצ'ה (ארגנטינה), כמובן בבית חב"ד התרגשתי עד דמעות. 300 ישראלים הגיעו לקידוש וסעודת שבת. המקום היה צר מלהכיל את כולם ואכלנו בשתי משמרות. האוכל לא היה העיקר השמחה השירה המדבקת תפסו מקום מרכזי. שם הבנתי את מילות השיר :"אהבת ישראל בנשמה" כולם מדברים עם כולם אין חומות זורמים בשמחה מחלקים טיפים וצידה להמשך הדרך.

בשבת כשירדתי לחוף התקרב אלי בחור עם שיער ארוך , שמע שאני מדברת עברית עם בת אחי" אני מרמת גן "הוא אומר. להפתעתנו הוא ממשיך מספר, מדבר בהתרגשות משתף ודומע. אני כבר שנה וחצי מסתובב, חצי שנה לא לקחתי פלאפון לא רציתי לדבר עם אף אחד פשוט לברוח ולהתנתק". והוא ממשיך:" הרבה חברים שלי קברתי במבצע צוק איתן. הלכתי מהלוויה לאזכרה. זו הייתה שנה איומה . אמא ניסתה לדבר אל ליבי שחייבים להמשיך ללמוד להתקדם. אני לא מסוגל להתחייב לשום דבר..לא מרגיש נוח שנשארתי בחיים.לא יודע מתי אחזור... מצטער שאני מתנפל עליכם אבל באמת את מזכירה לי את דודה שלי... " והוא כמעט בוכה ואנו מלטפות אותו מחבקות ומרגיעות..., אנחנו בטוחות שהוא ...לא מסומם ולא תחת השפעה חומרים או אלכהול, פשוט משום מה הצלחנו להציף אצלו געגועים למוכר למשפחה שלו. לארץ...

"איזה יום היום": הוא שואל ? "שבת" אנו עונות והוא אומר:" שבת שלום" וחוזר לים. "אתן יודעות אולי בזכות השיחה שלי אתכן, אני אלך לחב"ד. שמעתי שהם נחמדים.. צעירים.. עד עכשיו ברחתי מכל מגע עם ישראלים אולי... עכשיו... אלך לחב"ד...

"שבת שלום..."אנו עונות בכאב. אנו אומרות לעצמנו אם עזרנו לבחור אחד להתחבר חזרה לעם ולארץ... זה שכרנו האמיתי מהטיול ואולי זו גם השליחות הציבורית שלנו... בקטנה.

(צילום: דרורה כהן)

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

כל הזכויות שמורות ל"עט תקשורת" | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | נבנה ועוצב ע"י מקומונטים בע"מ | אחסון ע"י HTTP | הפוך לדף הבית | RSS