מסע אלונקות

תובנות לחיים מפרשת "תרומה". הרב איתמר חייקין, ראש בית החינוך אמי"ת מודיעין מהרהר בתפקיד ארון הברית ובסיבה לציווי לשאת אותו על כתפיים בעגלות. 

הרב איתמר חייקין ו03/03/2017

(צילום: יח"צ)

לאחר שסיים דוד את ביסוס שלטונו, הכה את אויביו, ייצב את גבולות הממלכה, הוא נפנה להעלות את ארון ה' אל העיר אותה בחר לבירת ממלכתו - עיר דוד היא ירושלים. אלא, שבמהלך השמחה הגדולה, ארעה תאונה קשה. כך מתוארים הדברים:

"וַיַּרְכִּבוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֶל-עֲגָלָה חֲדָשָׁה, וַיִּשָּׂאֻהוּ, מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה; וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ, בְּנֵי אֲבִינָדָב, נֹהֲגִים, אֶת-הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה.... וַיָּבֹאוּ, עַד-גֹּרֶן נָכוֹן; וַיִּשְׁלַח עֻזָּה אֶל-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיֹּאחֶז בּוֹ--כִּי שָׁמְטוּ, הַבָּקָר. וַיִּחַר-אַף ה' בְּעֻזָּה, וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל-הַשַּׁל; וַיָּמָת שָׁם, עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים." (שמואל ב, ו, ג-ז)

מה הייתה הסיבה לכעסו הגדול של ה'. את הסתום בספר שמואל פירש וביאר ספר דברי הימים בתיקון, שעשה דוד, 'בעליה השנייה' מבית אבינדב (שם נותר הארון לאחר "פרץ עוזא") לירושלים:

"וַיִּקְרָא דָוִיד, לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים; וְלַלְוִיִּם, לְאוּרִיאֵל עֲשָׂיָה וְיוֹאֵל שְׁמַעְיָה, וֶאֱלִיאֵל, וְעַמִּינָדָב. וַיֹּאמֶר לָהֶם, אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַלְוִיִּם; הִתְקַדְּשׁוּ, אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-הֲכִינוֹתִי לוֹ. כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה, לֹא אַתֶּם--פָּרַץ ה' אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ, כִּי-לֹא דְרַשְׁנֻהוּ כַּמִּשְׁפָּט. וַיִּתְקַדְּשׁוּ, הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, לְהַעֲלוֹת, אֶת-אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-הַלְוִיִּם, אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, כִּדְבַר ה'--בִּכְתֵפָם בַּמֹּטוֹת, עֲלֵיהֶם." (דהי"א טו, יא-טו)

הפעם נעשו ההכנות כראוי וכללו: בחירת האנשים הנכונים, התקדשות לקראת האירוע ובעיקר נשיאה הארון "כמשפט" נשיאה על הכתף. חובה זו לשאת את ארון הברית על הכתף ולא להניח על עגלות כמקובל בין עמי האזור עולה מפרשתנו: "וְהֵבֵאתָ אֶת-הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת, עַל צַלְעֹת הָאָרֹן, לָשֵׂאת אֶת-הָאָרֹן, בָּהֶם. בְּטַבְּעֹת, הָאָרֹן, יִהְיוּ, הַבַּדִּים: לֹא יָסֻרוּ, מִמֶּנּוּ." (שמות כ"ה יד-טו) התורה אוסרת את הסרת הבדים מהארון גם בשעת חנייתו (שלא כמו ביתר הכלים) כמו מבקשת להזכיר לכל - רק כך ניתן לשאתו. אולם מדוע כל כך חשובה הנשיאה בכתף? מדוע נשיאה בעגלות פאר פוגעת בכבודו?

לדעתי התשובה לכך נעוצה בהבנת תפקיד ארון הברית כמייצג התורה, ועל כן מכיל הוא את לוחות הברית וספר התורה. כאשר אנשים נושאים אותו על כתפיהם, הם מבטאים בכך את מחויבותם לשמירת התורה והברית בין ה' לעמו. לעומת זאת, ארון שאין אדם הנושא אותו, מבטא תורה שאין בה מחויבות אנושית לקיימה, זו אינה תורת ישראל. עיקרון זה בא לידי ביטוי חריף, בשבירת לוחות הברית על ידי משה. כשירד מהר סיני ובידיו לוחות הברית וכאשר ראה שהעם שקוע בעגל ובמחולות ואינו רוצה לקבל על עצמו את עול התורה, הוא אינו מהסס ושובר את הלוחות. התורה ניתנה לעם ישראל לא שיניח אותה בקרן זווית אלא שיקיים אותה. לכן על מנת להמחיש ולזכור באופן קבוע עיקרון מהותי זה, אנו זקוקים לאנשים המייצגים את כלל ישראל לשאת את הארון על כתפיהם. ואף בשעת חנייתו במשכן, חובה להשאיר את הבדים בארון ובכך לבטא את מחויבותנו הנצחית בשמירת התורה.

באותו אירוע עם עוזא טמון רעיון חשוב ומשלים, כך מלמדים חכמים: "'וישלח עוזא את ידו לאחוז את הארון' אמר לו הקב"ה עוזא נושאיו נשא עצמו לא כל שכן" (סוטה לה ע"א). עול תורה ומצוות אותו נושאים אנו על שכמנו, אינו משא אלונקות כבד ומפרך, אלא להפך - הוא נושא ומנשא את נושאיו. התורה נוסכת בנו כוחות גדולים, מחזקת ומאמצת את ליבנו לגבור על מכשולים.

"וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ." (ישעיהו מ לא).

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

כל הזכויות שמורות ל"עט תקשורת" | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | נבנה ועוצב ע"י מקומונטים בע"מ | אחסון ע"י HTTP | הפוך לדף הבית | RSS