משנכנס אדר מרבים בשמחה!!!

מהי שמחה אמיתית, איך מגיעין אליה, מה מעבירים דרכה?

אשרה קורן מייסדת בית המדרש לנשים, מת"ן השרון משיבה בצורה מעמיקה.

אשרה קורן ו02/03/2017

(צילום: מת"ן השרון)

השמחה היא מצווה כה חשובה עד שבתוכחה בפרשת כי תבוא כתוב שהקללות תבאנה על העם "תחת אשר לא עבדת את ה' א-להיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל" (דברים כ"ח:מ"ז). לפי הכתוב בתוכחה, הקללה איננה מגיעה מפני שלא עבדו את ה', אלא מפני שלא עבדו את ה' בשמחה. אומר הרמב"ם בהלכות לולב: השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן עבודה גדולה היא. וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב. וכל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו חוטא ושוטה. ועל זה הזהיר שלמה ואמר אל תתהדר לפני מלך. וכל המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו הוא הגדול המכובד העובד מאהבה. וכן דוד מלך ישראל אמר ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני. ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה' שנאמר והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' וגו

לפי הרמב"ם, שמחה היא דרך עבודת ה' הדורשת מאמץ גדול - "עבודה גדולה". היא תלויה בנו, ואנו מצווים לעשות את המאמץ. איך מגיעים לשמחה זו? איזה מאמץ נדרש מאתנו להגיע אל השמחה? דרך אחת להגיע לשמחה היא דרך המחול. זו הדוגמה שמביא הרמב"ם כשהוא מצטט את הסיפור של דוד וארון ברית ה': "המלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה'" (שמואל ב' ו:ט"ז). במחול אנו מתחילים בדבר חיצוני ומשתמשים בו להגיע לשמחה. גם מחול וגם שירה הם דרכים להעלאת הלב לשמחה.

הרמב"ם מוסיף שהשמחה גם משקפת את אופי האדם. מי שמונע את עצמו משמחה מראה על עצמו שהוא בעל גאווה. אדם יהיר מרגיש שהכל מגיע לו ואינו חייב להודות על מה שיש לו ואף פעם אינו שמח בחלקו. מזה אנו למדים שיש דרך אחרת להשיג שמחה - דרך פנימית - והיא הענווה המביאה את האדם להכרת הטוב ולשמחה. במצוות הבאת בכורים, מצווה האדם המביא את בכוריו "ושמחת בכל הטוב אשר נתן-לך ה' א-להיך" (דברים כ"ו:י"א). לאחר העבודה הקשה בשדה, כשהאדם מצליח בעזרת ה', יש לו מצווה לשמוח. העבודה והמאמץ מובילים את האדם לשמחה כשהאדם מכיר את הטוב שקבל. "ושמחת בכל הטוב" - השמחה היא תוצאה מההכרה שמה שיש הוא מתנה "אשר נתן-לך ה' א-להיך". במקרה זה, השמחה היא לא רק בעבודת ה' אלא גם בהכרה בכל הטוב שיש לאדם - חיים, זה שקמתי הבוקר, משפחה, האפשרות לחיות כאן בארץ ישראל, וכל הברכות האישיות הרבות שקבלנו.

רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא, תורה רפב) מלמד אותנו איך משיגים שמחה: ...כי זה ידוע שצריך האדם לזהר מאוד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאוד מאוד... ואפילו כשמתחיל להסתכל בעצמו... רק צריך לחפש ולמצא בעצמו איזה מעט טוב, כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה מצווה או דבר טוב... ועל ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו עדיין מעט טוב על-ידי-זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות ויוכל לשוב בתשובה.. בחינוך- וכן בכל היחסים בין אישיים - חשוב תמיד להתמקד בטוב שבאדם ולהשתמש בטוב כמנוף לחיזוק התלמיד במקום לעמוד על חולשותיו.

זה נכון גם כשהאדם מתייחס אל עצמו: כשאדם מחזק את הטוב שבתוכו הוא גם מחזק את הביטחון העצמי - דבר שיאפשר לו להשיג שמחה. עוד כתוב במצוות בכורים: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן-לך ה' א-להיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך". אדם מצווה לא רק להיות בשמחה בעצמו, אלא גם להתעסק בשמחת הזולת.

במסכת תענית דף כ"ו ע"א מופיע סיפור העוסק בנושא זה: ר' ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דבי לפט הוה שכיח אליהו גביה א"ל איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי א"ל לא אדהכי והכי חזא לההוא גברא דהוה סיים מסאני אוכמי ולא רמי חוטא דתכלתא בגלימיה א"ל האי בר עלמא דאתי הוא רהט בתריה א"ל מאי עובדך א"ל זיל האידנא ותא למחר למחר א"ל מאי עובדך א"ל זנדוקנא אנא ואסרנא גברי לחוד ונשי לחוד ורמינא פורייאי בין הני להני כי היכי דלא ליתו לידי איסורא כי חזינא בת ישראל דיהבי נכרים עלה עינייהו מסרנא נפשאי ומצילנא לה יומא חד הוות נערה מאורסה גבן דיהבו בה נכרים עינייהו שקלי דורדייא דחמרא ושדאי לה בשיפולה ואמרי דיסתנא היא א"ל מאי טעמא לית לך חוטי ורמית מסאני אוכמי א"ל עיילנא ונפיקנא ביני נכרים כי היכי דלא לידעו דיהודאה אנא כי הוו גזרי גזירתא מודענא להו לרבנן ובעו רחמי ומבטלי לגזירתייהו ומאי טעמא כי אמינא לך אנא מאי עובדך ואמרת לי זיל האידנא ותא למחר א"ל בההיא שעתא גזרי גזירתא ואמינא ברישא איזיל ואשמע להו לרבנן דלבעי רחמי עלה דמילתא אדהכי והכי אתו הנך תרי אתי א"ל הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו אזל לגבייהו אמר להו מאי עובדייכו אמרו ליה אינשי בדוחי אנן מבדחינן עציבי אי נמי כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו טרחינן ועבדינן להו שלמא:

תרגום לעברית: ר' ברוקא מחוזאי היה מצוי בשוק של בי לפטוהיה מצוי אליהו הנביא אצלו, [פעם אחת] אמר לו [לאליהו]: האם יש בשוק זה מישהו שהוא בן עולם הבא? אמר לו: לא בינתיים ראה אדם אחד שהיה לבוש נעליים שחורות [שלא כמנהג ישראל] ולא היו לו חוטי תכלת [ציציות] בבגדו. אמר לו [אליהו]:זה בן עולם הבא הוא. רץ אחריו [ר' ברוקא]. אמר לו: מה מעשיך? אמר לו: לך היום ובוא מחר. למחר אמר לו: מה מעשיך? אמר לו: שומר בית הסוהר אני ואני אוסר גברים לחוד ונשים לחוד ואני מכניס את מיטתי בין אלה לאלה כדי שלא יבואו לידי איסור. וכאשר רואה אני בת ישראל [שנוכרים] נותנים עינים בה מוסר אני את נפשי ומציל אותה. יום אחד היתה נערה מאורסת אצלנו שנתנו בה נכרים עיניהם, לקחתי שמרי יין[שהם אדומים] ושמתי לה בשיפולי בגדה ואמרתי- נידה היא.

אמר לו [ר' ברוקא]: משום מה אין לך חוטי [ציצית] ואתה נועל נעלים שחורות? אמר לו: אני יוצא ונכנס בין הנוכרים[לבוש כך] שלא ידעו שאני יהודי, וכאשר הם גוזרים גזרה, מודיע אני לחכמים והם מבקשים רחמים ומבטלים את גזרתם. ומה הטעם כאשר אמרתי לך אני מה מעשיך, ואמרת לי לך עכשיו ובוא מחר? אמר לו: באותה שעה גזרו גזרה ואמרתי: מתחילה אלך ואודיע להם לחכמים שיבקשו רחמים על הדבר. בינתיים באו שניים אחרים [לשוק]אמר לו [אליהו]: אלה גם כן בני עולם הבא הם. הלך אליהם ואמר להם- מה מעשיכם? אמרו לו: אנשים שמחים אנו ומשמחים את העצובים, או גם כן, כאשר אנחנו רואים שנים שיש[ביניהם] קטטה [אנו] טורחים ועושים ביניהם שלום.

האנשים שמצביע עליהם אליהו לרב ברוקא אינם בבית במדרש אלא בשוק. במה עוסקים האנשים האלה הזוכים לעולם הבא? הם אנשים שמחים המשמחים אחרים. האנשים האלה הזוכים לעולם הבא לא מספיק שהם שמחים אלא הם גם משמחים אחרים. כשאנו מוצאים את השמחה שבתוכנו נוכל גם לשמח אחרים וזה מחזק את השמחה שלנו ומעשיר את חיינו.

רבי נחמן מוסיף שהשמחה יכולה אפילו להחיות את האדם (שיחות הר"ן, אות מג): והכלל שצריך ליזהר מאד, מאד להיות בשמחה תמיד...על ידי השמחה יכולין להחיות אדם אחר. כי יש בני אדם שיש להם יסורים גדולים ונוראים, רחמנא לצלן, ואי אפשר להם לספר מה שבלבם. והם היו רוצים לספר, אך אין להם בפני מי לספר ולהשיח עמו את כל אשר עם לבבם. והם הולכים מלאים יסורים ודאגות, וכשבא אדם עם פנים שוחקות יכול להחיות אותם ממש, ולהחיות אדם אינו דבר ריק כי הוא דבר גדול מאד. וכמו שמובא בגמרא (תענית כב.) מהני תרי בדחי שזכו למה שזכו על ידי זה שהיו משמחים בני אדם. אדם המשמח אחר מחייה אותו ובזה זוכה לעולם הבא.

יהי רצון שנזכה להאיר את העולם בשמחה - שנשמח אנחנו ונשמח אחרים.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

כל הזכויות שמורות ל"עט תקשורת" | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | נבנה ועוצב ע"י מקומונטים בע"מ | אחסון ע"י HTTP | הפוך לדף הבית | RSS