עץ שתול על פלגי מים בקיבוץ בית יהושע, שנת תש"א

929 תהילים פרק א. את פרק א בתהילים כתב ואייר סבי, סבא אברהם בריקנר, עבור בית הכנסת של מה שנקרא אז קיבוץ בית יהושע בשנת תש"א, 1940. היום שנים אחרי שסבא וסבתא הלכו לעולמם, לתהילים פרק א, משמעות עמוקה אצל כל אחד מהצאצאים.

חנה וולף ו24/02/2017

(צילום: פרטי)

הקיבוץ עלה על הקרקע כשנתיים קודם לכן במסגרת קיבוצי חומה ומגדל, וסבי וסבתי, אברהם ומלכה בריקנר, היו בין קבוצת המייסדים של גרעין תנועת עקיבא. כשנשלם צריף בית הכנסת נתלה בו הציור הגדול והוא וודאי סימל עבור סבי את התקווה להצליח ולטוות חלום של חיים משותפים המחויבים לערכי הציונות וההתיישבות לצד ערכי הבית היהודי והמסורת. סבא נחל אכזבה במובן הזה, ואחרי מספר שנים כשראה שבית הכנסת עומד מיותם מחברים ושאין מספיק שותפים לדרך שלו, הוא קם עם סבתי ואבי, התינוק הראשון של קיבוץ בית יהושע, ועבר לעיר העברית הראשונה .

למה בחר סבא דווקא בפרק זה, ומה רצה לרמוז לרעיו, חלוצי הדור, מייבשי הביצות, חורשי האדמה, ענקי הרוח, חולמי עצמאות וחופש, אנשי חזון והגשמה? האם ניסה לומר כי הדרך אל האושר עוברת בין הבחירות בחיים של הדרך בה נבחר ללכת והאנשים איתם נצעד? האם ניסה לומר כי הדרך אל העץ השתול ואל פלגי המים עוברת בין דפי התורה הנצחיים, בין בית אבא ובית סבא שם בפולין, ודפי תלמוד מצהיבים שדורות שלמים הגו בהם יום ולילה, לבין התלמים החדשים, הרעננים והמוריקים של אדמת המולדת הצעירה?

הציור המפורסם של סבא נשאר תלוי בבית הכנסת היחיד שנשאר במושב בית יהושע. כשסבא היה בן 80 הוא לפתע הביע את רצונו להתאחד שוב עם היצירה אותה צייר בגיל צעיר. הציור חזר אל סלון ביתו שבתל אביב, והיום, שנים אחרי שסבא וסבתא כבר אינם איתנו, תלויות הליטוגרפיות של פרק א' בתהילים בכל בית של כל אחד מצאצאיו, נכדים ונינים בכל רחבי הארץ, דרישת שלום מסבא שבין חרישה לזריעה בין געגוע וחלום, אז בשדות הקיבוץ, ערג להיות כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעיתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

כל הזכויות שמורות ל"עט תקשורת" | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | נבנה ועוצב ע"י מקומונטים בע"מ | אחסון ע"י HTTP | הפוך לדף הבית | RSS